פסק-דין בתיק עד"י 2580/09

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, במסגרתו הושת על המערער בגין עבירה של יציאה מהאזור ללא היתר עונש של חודשיים מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,000 ש"ח.

ב"כ המערער ביקש להעלות בערעור זה טענה עקרונית, הנוגעת לרמת הענישה בעבירה זו, במקרה בו זו נעברת לראשונה על ידי הנאשם. ב"כ המערער טען כי בעקבות הלכת בית המשפט העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל (להלן - הלכת פראג'ין),שניתנה לאחרונה, אין מקום להשית עונש מאסר בפועל על מי שזו לו הפעם הראשונה שהוא נשפט בעבירה זו, להבדיל מעניינו של מי שזו לו הפעם השנייה בה הוא עובר את העבירה.

התביעה הצבאית ביקשה שהות קצרה על מנת לבחון את הלכת פראג'ין בטרם תגיב לגופו של עניין, לאחר שלא הייתה מוכנה בדיון לטעון בעניין זה. סניגורו של המערער הסכים בהגינותו לארכה קצרה כפי שביקשה התביעה.

בתגובתה ציינה התביעה כי אין הלכת פראג'ין ישימה בענייננו, הן בנסיבותיו של מקרה זה והן באופן כללי. התביעה טענה כי בהתאם להלכת פראג'ין, יש להבחין בין מקרה בו הנאשם ביצע את העבירה לראשונה, לבין מקרה בו המדובר בעבירה שבוצעה בפעם השנייה. התביעה טענה כי המערער במקרה זה כבר נתפס בעבר בגין יציאה מהאזור ללא היתר, אולם בפעם הראשונה לא הועמד לדין. לפיכך, בהתאם להלכת פראג'ין, יש לראותו כמי שאין זו לו הפעם הראשונה, ויש לפיכך לגזור עליו עונש מאסר בפועל. במקרה זה, העונש שנגזר אינו חורג במידה כלשהי מהעונש הראוי, וגם בעניין פראג'ין נגזר מאסר של שבעה שבועות - תקופה הדומה לענייננו.

עוד טענה התביעה כי במישור העקרוני הטענות שהועלו בעניין פראג'ין כלפי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לא יכולות להיות מועלות נגד רמת הענישה בבתי המשפט הצבאיים.

דיון והכרעה

בהלכת פראג'ין נדונה שאלת רמת הענישה בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, היא העבירה המקבילה ליציאה מהאזור ללא היתר שבענייננו.

בית המשפט העליון מדגיש ככלל, את הצורך בענישה אינדיווידואלית, תוך התחשבות בכל מקרה לגופו. בית המשפט העליון ציין כי המדיניות של רשויות אכיפת החוק הינה שלא להעמיד לדין אדם שנתפס בפעם הראשונה בשהייה בלתי חוקית בישראל, אולם קבע כי אין מניעה מלהעמיד לדין גם כשמדובר בפעם הראשונה, הגם שבמקרה כזה, ככלל ניתן להסתפק במאסר על תנאי. וכפי שהדברים נוסחו מפיו של כב' השופט רובינשטיין:

"בלא נטיעת מסמרות נאמר, כי בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. אין בכך כדי למנוע מן התביעה להעמיד לדין גם על שהיה ראשונה שלא כדין, אך במקרים כאלה, אם אין נלוות אליהם עבירות אחרות, ואין הקשר בטחוני, ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאוד בישראל, ניתן להסתפק במאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה, ותוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי. כאמור, בשהיה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל, לשם הרתעה, ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה. ברי כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס" (ההדגשות במקור - צ.ל.)

כאמור, התביעה ציינה כי המערער הינו אדם אשר כבר נתפס בעבר, וזו לו הפעם השנייה בה יצא מהאזור ללא היתר. נסיבות אלה מצדיקות, בהתאם להלכת פראג'ין, עונש מאסר בפועל. ודוק: אין הכוונה למי שנשפט בפעם השנייה, אלא למי שנתפס בפעם השנייה, גם אם לא הועמד לדין בפעם הראשונה.

אני סבור כי העונש שנגזר בערכאה הראשונה אינו חורג מהענישה הראויה במקרה זה. נסיבותיו של המערער הובאו בחשבון, אין המדובר במקרה חריג או מיוחד, וכאמור, גם בעניין פראג'ין, שם דובר במי שזו לו הייתה הפעם הראשונה, ומצבו הרפואי של אביו היה קשה, נגזר עונש של שבעה שבועות מאסר בפועל.

לאור העובדה כי במקרה של המערער שלפניי אין המדובר בפעם הראשונה בה יצא מהאזור ללא היתר, נדמה כי ניתן להותיר בצריך עיון את השאלה של העונש למי שנתפס בפעם הראשונה והוחלט להעמידו לדין. יחד עם זאת, אעיר כי אני נוטה לדעה כי הקביעות העקרוניות בהלכת פראג'ין יפות גם לאזור, ואין הצדקה ממשית ליצור הבחנה בין עקרונות הענישה באזור ובישראל לגבי עבירות אלה, שמהותן הינה דומה הן באזור והן בישראל.

סוף דבר

במקרה שלפנינו, ומאחר ומדובר במי שנתפס בפעם השנייה בעבירה של יציאה מהאזור ללא היתר, אין מקום להתערבות בגזר הדין של בית משפט קמא, גם בהתאם להלכת פראג'ין.

הערעור נדחה.

לבקשת המערער ובא כוחו, יישלח פסק הדין לצדדים על ידי המזכירות ללא הקראה במעמד הצדדים.

ניתן היום, 8 ביולי 2009, ט"ז בתמוז התשס"ט, בלשכה.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: